פסק-דין בתיק ב"ל 48058-05-12

1.       בפניי ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995(להלן: " החוק ") על החלטת הועדה הרפואית לעררים(נפגעי עבודה) מיום 29.4.2012. הוועדה קבעה את נכותו של המערער בשיעור 10% לצמיתות.

התשתית העובדתית

2.         המערער, יליד 1965, נפגע בתאונת עבודה ביום 23.8.2010.

3.         ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 18.7.2011 נכויות זמניות, כדלקמן:

            נכות בשיעור 100% מיום 23.11.2010 ועד ליום 30.11.2010.

            נכות בשיעור 50% מיום 1.12.2010 ועד ליום 31.1.2011.

            נכות בשיעור 30% מיום 1.2.2011 ועד ליום 30.10.2011.

            בסיכום מסקנותיה כתבה הוועדה כי לדעתה המצב הינו זמני הם מבחינה אורטופדית והן מבחינה נוירולוגית. עוד קבעה הוועדה "הועדה מסכימה שמאיסטניה גראביס עלול להחמיר בעקבות חבלות".

4.         על החלט הועדה מדרג ראשון זו לא הוגש כל ערעור לוועדה לעררים.

5.         ביום 14.2.2012 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון את נכותו של המערער בשיעור 10% בגין פגיעה בכתף ועוד 5% בגין החמרה בגין מאיסטניה וסה"כ 14.5%.

6.         על החלטה זו הגיש המשיב ערעור בטענה כי לדעתו גם אם הייתה החמרה במיאסטנה, הרי שמדובר בהחמרה זמנית וחולפת שלא הותירה נכות צמיתה ולכן אין להעניק 5% נכות והוועדה לעררים התבקשה לבטל את 5% שהוענקו בגין פגיעה זו ולקבוע שהנכות בגין התאונה הינה 10% לצמיתות.

7.         ביום 29.4.2012 התכנסה וועדה רפואית לעררים לדון בערעור המשיב. הוועדה לעררים קיבלה את הערעור וקבעה את נכותו של המערער בשיעור 10% תוך שהיא שוללת את הקשר הסיבתי בין מחלת המאסטניה גראביס לבין התאונה. את החלטתה נימקה, כדלקמן:

            " הועדה מקבלת את ערר המוסד וזאת מן הנימוקים הבאים:

            התובע חולה במאיסטניה גרביס מזה 10 שנים, כך שלבטח מחלתו היתה קיימת עוד טרם הפגיעה הנידונה. לאחר הפגיעה היתה אצלו התלקחות נוספת אוקילרית אשר אף היא התרחשה טרם התאונה. התובע שוב היה בהפוגה ארוכה. תלונות אוקולריות חדשות הופיעו כחמישה חודשים לאחר פגיעתו. אין קשר ..... וברור בין טראומה גופנית .... מאיסטמיה אוקולרית או אחרת...

            יתרה מזאת ובעיקר, לא היתה כל סמיכות ..... בין החבלה לבין ההתלקחות החדשה אשר, כאמור, קרתה מספר חודשים רב לאחריה.

            לפיכך, .... הכתוב במכתבו של רופאו המטפל פרופ' אברמסקי הועדה אינה מקבלת קשר סיבתי ומקבלת את ערר המוסד".

על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

טענות הצדדים

8.         לטענת המערער - טעתה הוועדה לעררים שעה שדנה בשאלת הקשר הסיבתי וזאת בניגוד להחלטה חלוטה של הדרג הראשון (עליה לא הוגש ערעור) מיום 18.7.2011. הוועדה דנה בקשר הסיבתי וזאת אף בניגוד לערעור המשיב אשר היה בשאלת גובה הנכות בלבד שנקבעה בגין מחלת המאסטניה גרביס.